הסבה מקצועית ואובדן כושר עבודה 

הרצל שאבי, מסגר במקצועו, נפגע בתאונת דרכים ואבד את יכולתו לעסוק במסגרות.

שאבי היה מבוטח באררט מפני אובדן כושר עבודה מוחלט.

פוליסה מסוג זה מזכה את המבוטח בתגמולי ביטוח בהתקיים שני תנאים מצטברים.

הראשון שהמבוטח אבד את כושרו להמשיך במקצועו הקודם והשני שהמבוטח אבד את כושרו לעסוק בכל עסוק סביר אחר המתאים לניסיונו, השכלתו והכשרתו.

לא היו חילוקי דעות בין הצדדים כי שאבי אינו מסוגל להמשיך לעבוד מסגרות.

המחלוקת התעוררה כאשר אררט דרשה משאבי לעבור שיקום והסבה מקצועית כדי שיוכל לרכוש עיסוק סביר אחר ממנו יוכל להתפרנס במקום להמשיך ולהיות סמוך על שולחנה של אררט.

במהלך המשפט התברר כי השכלתו המקצועית בתיכון של שאבי כללה מקצועות נוספים פרט למסגרות כמו עבוד שבבי ושרטוט טכני.

יתירה מזאת, בבעלותו של שאבי היו עסקים נוספים שניהל - מעדנייה ועסק של הובלות וזאת בנוסף לניהול המסגרייה.

סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופט אורי גורן, שבפניו הובא העניין התבסס על תקדים של בית המשפט העליון אשר קבע כי כדי שמבוטח ייחשב כמי שמסוגל לעסוק בעיסוק סביר אחר די בקשר כלשהו בין העיסוק הקודם לעיסוק החדש - מבחינת הנושא, או המיומנויות הדרושות בכל אחד מהם.

שאבי, קבע השופט, אבד אמנם את יכולתו לעסוק במסגרות אך היתה לו מאז ומתמיד היכולת לעסוק בקשת רחבה של עיסוקים שאין בצידם מאמץ פיסי והם מתאימים לכישוריו כמו היותו בעל עסק ומנהל.

זאת ועוד, פירושה ההגיוני של הפוליסה הוא זה המחייב את המבטח לשלם פיצויים עד אשר הושלמה הכשרתו של הנפגע ועד אשר ישקם עצמו ויעסוק בעיסוק חילופי.

אין להעלות על הדעת, הוסיף השופט, כי מבטח ישלם לנפגעים תגמולים כל חייהם כאשר הללו מסוגלים לעסוק בעבודות סבירות אחרות בהתאם לניסיונם, השכלתם והכשרתם. מטרת הפוליסה היא לפצות מבוטח שאיבד את כושר עבודתו באופן מוחלט ולא מבוטח שיושב בחוסר מעש רק על מנת להמשיך ולקבל את הפיצויים.

אין לדרוש מחברות הבטוח לשלם פיצויים לנפגעים אשר מסוגלים לעבוד, רק מהסיבה שאינם רוצים לעבוד וזאת על מנת שימשיכו לקבל את התשלומים החודשיים.

חובתו של מבוטח היא לעשות להקטנת נזקו, חובה זו דורשת ממנו לנקוט בכל הצעדים הסבירים להקטנת הנזק והוא לא יהיה זכאי לפיצוי עבור נזק שיכול היה למנוע על ידי נקיטת אמצעים כאלה.

בשולי הדברים הוסיף השופט כי את סבירות עיסוקו האחר של המבוטח יש לבחון ביחס לגובה תגמולי הבטוח על פי הפוליסה ולא ביחס להכנסותיו מעיסוקו טרם מקרה הבטוח.

במילים אחרות, גם אם המבוטח בעסוקו החדש לא מצליח להגיע לגובה הכנסתו הקודמת, ייחשב עסוק זה כסביר לצורכי הפוליסה, אם ההכנסות ממנו מגיעות לגובה תגמולי הבטוח.

לאור כל האמור לעיל, החליט השופט גורן שלא להיעתר לבקשתו של שאבי לחייב את אררט בהמשך תשלום תגמולי הביטוח גם מעבר לתקופת שיקומו והסבתו המקצועית.

מסמך 212